חסידות — עמוד 6
שאלות ותשובות בנושא זה, מתוך פרסומים יהודיים. לכל תשובה מצוינים המחבר והגיליון שממנו נלקחה.
67 090 רשומות
האם צריך להפגין כלפי חוץ את ההתלהבות בעבודת ה'?
הרבי מקוצק והשפת אמת מסבירים שאש עבודת ה' יכולה להישאר עמוק בלב האדם. גדולתו של הלל התבטאה ביכולתו להכיל את התלהבותו הרוחנית העצומה בלי להפוך אותה למפגן חיצוני.
האם ללימוד התורה נשארת משמעות אם האדם התרחק אחר כך מקיום המצוות?
רב משה מקוברין מסביר שלימוד התורה משאיר באדם קשר רוחני מתמשך. גם אם סטה אחר כך מן הדרך, התורה שלמד יכולה לכוון אותו בחזרה לקיום המצוות ולה׳. לכן אין לראות בו אדם שאבד ללא תקנה.
האם אכילה רגילה והנאות גופניות יכולות להיות חלק מעבודת ה׳?
הרב קוק מסביר שפעילות גופנית יכולה להיות בעצמה רוחנית וקדושה. סעודה עם משפחה וחברים יכולה להיות עבודת ה׳, כפי שממחישה אכילת קרבן שלמים. כדי להגיע למעלות רוחניות אין הכרח לפרוש מהנאות גופניות.
מדוע התנגדו כמה צדיקים לגילוי מעשיהם הנסתרים של אנשים בידי רבי שלמה זלמן יוסף פרנקל?
כמה מצדיקי הדור סברו שאסור לחשוף את סודותיהם של אנשים בפני הקהל, וגם התנגדו לכהונתו ברבנות בעיר הסמוכה לרבו. לעומתם כתב לו רבי מאיר לייפר מפרמישלאן שימשיך לפרסם את מה שהוא רואה ויודע. הוא הסביר שגם הצדיקים האחרים היו מפרסמים אילו ידעו את מה שהוא מקבל.
ר' מאיר לייפר מפרמישלאןחסידותעוד
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מי מתוארים כדיינים בבית דין של מעלה במסורת שמביא הרמ"ח?
הרמ"ח מוסר בשם צדיקים שהשר שלום מבעלז, רבי שלום רוזנפלד מקאמינקה והצדיק מאבריטש משמשים דיינים בבית דין של מעלה. הדברים מובאים בפרסום בשם 'מזקנים אתבונן'.
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר להכיר בדרכו של אחר בעבודת ה' ולהמשיך בדרך האישית?
לפי סיפורו של ר' יצחק מנשכיז, המהרש"ל התנגד בתחילה לאריז"ל. לאחר שפגש את תלמידיו וראה את המופת שהראו לו, הכיר בכך שדרכם רצויה לה', אך בחר להמשיך בדרך שבה הורגל.
מקור: פניני הצדיקים — פניני הצדיקים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
כיצד ידעו האבות את התורה לפני שניתנה?
ר' לוי יצחק מסביר שכל מצווה מגינה על חלק מתאים בגוף האדם. במדרגה רוחנית גבוהה האדם יודע באופן טבעי כיצד להישמר מנזק רוחני, וכך ידעו האבות את התורה. גם ישראל הגיעו למדרגה זו בסיני לפני חטא העגל, ולכן עצם ההגעה לסיני הייתה מתנה גדולה.
מדוע לימוד התורה יוצר לנשמה לבוש בדרגת רוח, אם התורה עצמה היא אלוקית?
כאן מבחינים בין לימוד התורה של האדם לבין התורה עצמה כפי שניתנה מלמעלה. האדם שייך לתחום הנברא, ולכן גם הלבוש שנוצר על ידי לימודו שייך לדרגת רוח הנבראת; לימודו עולה ופועל בעולמות העליונים. לעומת זאת, התלמוד עצמו, כפי שניתן בסיני, שייך לדרגת נשמה שהיא אלוקית.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 40 · פתיחה והורדת PDF
מה תכלית לימוד התורה בעולם הזה?
בלימוד התורה האדם ממשיך אור אלוקי אין־סופי לעולם הזה. התכלית היא לזכך את העולם ולהפוך את העולמות התחתונים לדירה לקב״ה. לשם כך עסקו רבי שמעון בר יוחאי וחכמי המשנה בתורה הנגלית; לעומת זאת, עבודת ההתבוננות של המלאכים מכוונת את האור כלפי מעלה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 39 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מלאך נקרא בשם ה׳ בזמן שליחותו?
כאשר מלאך ממלא שליחות מלמעלה, הקב״ה שוכן בו ולכן המלאך נקרא בשמו. כשאינו בשליחות זו, יש לו שם משלו בהתאם לעבודתו. שם ה׳ עצמו נשאר בלתי מושג עבורו.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 38 · פתיחה והורדת PDF
מדוע לימוד התלמוד מזכך את בחינת הרוח שבנפש?
הקטע מבחין בין לימוד התורה של האדם בעולם הזה לבין התורה עצמה שניתנה בסיני. התלמוד עצמו מיוחס לבחינת נשמה, ולכן לימודו מזכך את בחינת הרוח. הסבר דומה ניתן גם לגבי המשנה, הקשורה לעולם היצירה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 38 · פתיחה והורדת PDF
כיצד פרט קטן יכול לבטא את מלוא עומקה של ההשגחה האלוקית?
ההשגחה על יהודי מקיפה בכל פרט את הקשר העצמי שלו עם הקב״ה. לכן מצווה המתבטאת בפרט קטן ומזכירה את הצלת יעקב מיד מלאכו של עשו משקפת את מלוא עומק הקשר הזה. נשמת יעקב כללה את כל נשמות ישראל, והוא העביר את עצמותו לעם כולו.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 23 · פתיחה והורדת PDF
מדוע קיום מצווה אחת מקשר את האדם לכל המצוות?
כל המצוות מבטאות את רצון ה׳ הנובע מעצמותו. מכיוון שהעצמות נמצאת בשלמותה בכל חלק, קיום מצווה אחת מקשר את האדם עם הרצון כולו. כך מוסבר בשיחה הטעם הפנימי לכך שהעוסק במצווה פטור ממצווה אחרת.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF
מה משמעות האחדות של עם ישראל עם הקב״ה?
הקשר אינו מסתכם בכך שהקב״ה בחר בעם ישראל ואוהב אותו. בשיחה מוסבר שישראל קשורים לעצמותו, בדומה לבן שהוא חלק מעצמות אביו. הדימוי של חקיקה מבטא אחדות פנימית ולא תוספת חיצונית.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 22 · פתיחה והורדת PDF
מה מייחד את ההשגחה האלוקית על כל פרט בחיי עם ישראל?
בשיחה מוסבר שהשגחת הקב״ה על עם ישראל נובעת מרצונו ומבחירתו. לכן היא אינה תלויה בחשיבות היחסית של אדם או נסיבה מסוימים: גם הפרטים החשובים וגם אלה שנראים משניים נוגעים באותה מידה למילוי רצונו.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 21 · פתיחה והורדת PDF
מדוע קבלת התורה תוך החרגת פרט אחד נחשבת לחסרה?
בשיחה מוסבר שחסרונו של פרט אחד יכול לפגוע בשלמות כולה, מפני שכל הפרטים מבטאים רצון אלוקי אחד. כדוגמאות מובאים אי־הכרה בגיורו של מי שמחריג בקבלת התורה אפילו תקנת חכמים אחת, וההתייחסות להכחשת מקורו האלוקי של דבר אחד כאל הכחשת התורה כולה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 20 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בין השגחה אלוקית נסתרת לגלויה?
ההבדל עשוי להיות באופן שבו ההשגחה מתבטאת. במקרה אחד היא מסתתרת בתוך תהליכי הטבע, ובמקרה אחר היא ניכרת לעין, עד לנס גלוי.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF
היכן בתלמוד מוצאים רמז להשגחה על בעלי חיים בודדים?
בשיחה מובא הסבר אדמו״ר הזקן לסיפור על רבי יוחנן, שהיה אומר כשראה שלך: ״משפטיך תהום רבה״. לפי פירוש רש״י, ה׳ שולח את העוף להמית את הדגים שנגזר עליהם למות. הדבר מוצג כראיה להשגחה על דג יחיד.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF
האם ההשגחה הפרטית חלה גם על בעלי חיים, צמחים ודומם?
הבעל שם טוב לימד שהקב״ה מכוון כל נברא וכל פרט בקיומו, גם בדומם. כמה מן החכמים שקדמו לו סברו שההשגחה על בעלי חיים, צמחים ומינרלים נוגעת למין בכללותו. לפי הסבר הבעל שם טוב, אפילו תנועתה של עשבייה קשורה לתכלית הכללית של הבריאה.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 17 · פתיחה והורדת PDF
כיצד אפשר לשמור על קשר איתן עם הרבי?
המכתב מציין שתי דרכים לחיזוק הקשר עם הרבי: לימוד חסידות וגילוי אהבת ישראל. הנמען מתבקש לבטוח בהדרכתו הרוחנית של הרבי בכל מקום שבו יימצא.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 13 · פתיחה והורדת PDF
מה אפשר להספיק ללמוד באמצעות לימוד חת״ת קבוע?
לימוד חת״ת קבוע מאפשר להשלים את התורה ואת התניא במשך שנה, ואת כל ספר תהילים בכל חודש. סדר זה מסייע להתמיד בלימוד ולהעמיק את הידע.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
מדוע ממליצים להחזיק חת״ת בבית ובמכונית?
הרבי אמר שקדושת החת״ת יכולה להגן על האדם המחזיק בו. לכן מומלץ שחת״ת ילווה את היהודי במשך היום ויימצא בכל בית ובכל מכונית.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מה תפקידם של חומש, תניא ותהילים בחיים הרוחניים?
החומש מחבר את האדם עם ה׳ ומהווה יסוד לזהות היהודית. התניא מסביר את הקשר עם הקב״ה. קריאת תהילים מעוררת אהבה אליו, ובתגובה את אהבתו לאדם.
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מה כולל לימוד חת״ת היומי ולמי הוא מיועד?
חת״ת כולל קטעים יומיים מחומש, תהילים ותניא. יוסף יצחק שניאורסון הנהיג מנהג זה לכל יהודי, בלי תלות במקום מגוריו או במדרגתו הרוחנית, משום שהתורה משפיעה על כל נשמה יהודית.
Йосеф – Ицхак Шнеерсонחסידותעוד
מקור: חת"ס — 5787#08-1072-Ваишлах-5787, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
איזו עבודה של האדם מתאימה להמשכת המקיף העליון?
ההתעוררות מלמטה צריכה להתאים להמשכה שמבקשים לעורר מלמעלה. כדי להמשיך את המקיף העליון שבקדושה נדרשת תשוקה שמעבר למה שהנפש יכולה להכיל. עבודה זו עצמה היא בבחינת מקיף.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
מה משמעות ריח ניחוח של הקרבנות בעבודת ה׳?
הקרבנות מתוארים כהעלאת מ״ן, התעוררות מלמטה המעוררת המשכת אלוקות. כשם שריח משיב את הנפש, כך ריח הקרבן קשור להמשכת השראת השכינה. ניחוח מתפרש כלשון ירידה: האלוקות נמשכת עד שהיא מתגלה בתוך נפש האדם ובפנימיותה.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מדוע נדרש צמצום כדי לקבל אור אלוקי בפנימיות?
הכלי יכול לקבל את האור בפנימיות רק כשהאור מצומצם לפי יכולתו. הדבר מתבאר בשם יעקב, יו״ד עקב: היו״ד מסמלת הארה מצומצמת שהלב יכול להכיל, וממנה מתעוררת התלהבות בתפילה. גם המשכת האלוקות נעשית באמצעות כלי המצוות, ולפני מתן תורה פעלו האבות באמצעות עבודות אחרות, כגון בארות ומקלות.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
מדוע האריה במרכבה גבוה מן השור, ואילו למטה האריה הוא חיה טמאה?
לפי הביאור, אור גבוה וחזק יותר אינו יכול תמיד להתגלות למטה בתוך כלי מתאים של קדושה. האור הקשור לאריה עז כל כך, עד שהאריה שלמטה מקבל חיות מניצוצות שנפלו בשבירת הכלים ולא מגילוי פנימי של הקדושה. לכן גובה השורש הרוחני אינו מחייב שהחיה המקבילה לו למטה תהיה טהורה.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
מה ההבדל בין אור אלוקי פנימי לאור מקיף?
אור פנימי מתלבש בכלי לפי יכולתו לקבל את האור ולהגבילו. אור מקיף אינו מוגבל בכלי. אלו שתי בחינות שונות בהשתלשלות האור האלוקי.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
כיצד העולמות מקבלים חיות מה׳ אם הוא למעלה מהם ואינו משתנה?
חיות העולמות נמשכת מזיו והארה, בלי שינוי בעצמות האלוקית. גם הארה זו עוברת סדר של השתלשלות, שבו כל מדרגה נמוכה מקבלת הארה מהמדרגה שמעליה. כל העליות המתוארות בעולמות, לרבות המדרגות העתידיות, הן בתחום הזיו וההארה.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
איך משלבים תשוקה עזה לה׳ עם החיים וקיום המצוות?
יעקב ביקש לחבר את המקיף דתוהו עם האורות והכלים דתיקון, כך שהרצוא והשוב יהיו במזיגה אחת ובהתאמה זה לזה. גם לאחר אהבה עזה המושכת את הנפש למעלה צריך לבוא שוב, הממשיך אור אלוקי למטה בתורה ובמצוות. משום כך יעקב נקרא שלימות האבות, שכן הוא כולל את המידות ההפוכות.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
מדוע גילוי התורה שבעל פה קשור לרבי עקיבא?
התורה שייכת לבחינת התיקון, שבה נכללות התנועות ההפוכות של רצוא ושוב. ברבי עקיבא הייתה התכללות זו, ולכן גילוי התורה שבעל פה היה על ידו.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 8 · פתיחה והורדת PDF
מה מלמדת ההשוואה בין בן עזאי לרבי עקיבא בכניסתם לפרדס?
בן עזאי מתואר כמי שהרצוא שלו הגיע לכלות הנפש בלי חזרה לחיים בגוף. המאמר מסביר שדרך התורה מחייבת גם חיים ועבודה בעולם. רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום מפני שהרצוא והשוב שלו היו במידה ובמזיגה נכונה, והשוב התאים לרצוא.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש רצוא ושוב בעבודת ה׳?
רצוא הוא אהבה עזה ושאיפה לצאת ממגבלות הגוף, כאשר כלי הלב אינו מכיל את ההתפעלות. שוב הוא חזרה לעבודה בתוך החיים בגוף והמשכת אלוקות למטה באמצעות תורה ומצוות. התוהו קשור להסתלקות האורות מן הכלים, ואילו התיקון קשור להתיישבותם בכלים.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מדוע ביקש יעקב לחבר את אור התוהו עם עולם התיקון?
יעקב הוא בחינת תפארת, המחברת את ההפכים חסד וגבורה. כשם שיופי נוצר מצירוף גוונים שונים, כך ההתכללות של ההפכים מבטאת את עניין התפארת. לכן ביקש יעקב לחבר את המקיף של התוהו עם האור הפנימי של התיקון, כדי שבחיבורם יתגלה אור אין־סוף.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 7 · פתיחה והורדת PDF
מדוע כללה מנחת יעקב לעשו בעלי חיים טמאים וחיים, בניגוד לדיני הקרבנות?
מנחת יעקב מוסברת כהעלאת מ״ן אל האור המקיף של התוהו. אור זה אינו נכנס לכלים מוגבלים, ולכן אין במדרגתו אותם צמצומים הקובעים את סדר הקרבנות. קרבנות התורה שייכים לעולם התיקון, שבו האור מתלבש בכלים, ולכן עבודתם כפופה לדינים מדויקים.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 6 · פתיחה והורדת PDF
כיצד רוחב הדעת מאפשר לראות גם צד זכות וגם צד חובה?
שכל מצומצם הנוטה לזכות אינו מסוגל להכיל צד חובה, וכשהוא נוטה לחובה אינו סובל צד זכות. דעת רחבה יכולה להכיל את שני הצדדים יחד. זהו משל להבדל בין תוהו, שבו ההפכים נפרדים, לבין תיקון, שבו התפארת מחברת חסד וגבורה.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 5 · פתיחה והורדת PDF
מה הקשר בין ארבע מאות אנשי עשו לארבע מאות שקל הכסף של אברהם?
ארבע מאות אנשי עשו מתפרשים כדינים קשים של החיצונים. שורש שורשם קשור לארבע מאות שקל הכסף של אברהם, המסמלים ארבע מאות עולמות של תענוג עליון שהצדיקים יורשים. הנתינה לעפרון מתוארת כירידה לצורך בירור והוצאה ממנו בתוספת ברכה, אך בשלב הביניים הירידה התבטאה בארבע מאות אנשי עשו.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 4 · פתיחה והורדת PDF
מדוע בירור ניצוצות התוהו מאפשר להגיע למדרגה שלמעלה מהתוהו עצמו?
בהערה מוסבר שבניין התוהו וסתירתו לא היו במקרה. כאשר יעקב, בעל עולם התיקון, מברר את ניצוצות התוהו שנפלו, הוא משלים את כוונת אור אין סוף שלמעלה משני העולמות. לכן הבירור ממשיך אור לא רק מן התוהו, אלא גם ממדרגה גבוהה יותר שבה מתגלה מעלת התיקון.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש דברי הרב המגיד שיעקב שלח רק את ה״ממש״ של המלאכים?
הביטוי ״מלאכים ממש״ מתפרש כאן כך שרק הצד החיצוני והמוחשי של המלאכים נשלח לעשו. הרוחניות של המלאכים נשארה אצל יעקב.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
איך ייתכן ששורשו הרוחני של עשו גבוה, אם עשו עצמו היה רשע?
שורשו של יעקב הוא בעולם התיקון, ושורשו של עשו בעולם התוהו, שאורותיו גבוהים מאורות התיקון. אורות התוהו היו גדולים כל כך שהכלים לא יכלו להכילם: האורות הסתלקו והכלים נשברו ונפלו למטה. לכן מצבו התחתון של עשו קשור לנפילת הכלים, ואילו שורש שורשו נשאר נעלה.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 3 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מובאים לפעמים במאמרי חסידות נוסחים בלתי רגילים של מאמרי חז״ל?
בהסבר המובא ניתנות שתי אפשרויות: הנוסח הבלתי רגיל מדויק יותר, או ששני הנוסחים מדויקים. במקרה השני, דווקא הפירוש העולה מן הנוסח הבלתי רגיל מתאים לעניין המתבאר באותו מקום.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
מדוע מומלץ ללמוד את תורה אור ואת ליקוטי תורה בשלמותם?
ספרים אלה מתוארים כתורה שבכתב של תורת החסידות. הטקסט מעורר ללמוד אותם בדומה ללימוד כל ספר הרמב״ם, הכולל את התורה כולה. תורה אור וליקוטי תורה הם שני חלקים של ספר אחד והמשך אחד.
מקור: מאמרים — עלוני חב״ד; תוֹרָה אור מְנֻקָּד וישלח, עמ׳ 2 · פתיחה והורדת PDF
מה פירוש הפצת המעיינות חוצה, אם מעיין מטבעו תופס מקום מצומצם?
הטקסט מתאר נהר כזרם רחב ושופע, ולעומתו מעיין תופס מקום מצומצם ומימיו נובעים טיפין טיפין. ״חוצה״ הוא מקום שאינו מוכשר למעיין. לפי ביאור המפרשים המובא, מה שיוצא מן המעיין צריך להיות חזק עד שיגיע גם לשם, ובכל זאת יהיה ניכר שמקורו במעיינות הללו.
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 18 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר להסתפק בהישגים שכבר הושגו בהפצת תורה וחסידות?
בענייני תורה וקדושה נדרשים להעלות בקודש, ולכן אין להסתפק בהישגי העבר. תמיד אפשר להוסיף בטוב ובקדושה, הקשורים בקב״ה שהוא אין־סופי ובלי גבול. על כל אחד לעשות כל התלוי בו כדי שהמעיינות יגיעו גם למי שעדיין נמצאים בחוץ.
Автор «אגרות קודש» [?]חסידותעוד
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
האם אפשר ללמוד וללמד תניא כשמבינים אותו רק לפי היכולת האישית?
לכל אחד יש אחיזה ומקום בתניא, ולכן אין להתייאש מכך שההבנה מוגבלת ליכולת האישית. כמו בתורה שבכתב, גם מתחיל יכול ללמוד, ואפילו הגדול שבגדולים אינו מגיע לסוף עומקה. יש להמשיך ללמוד וללמד מתוך כוונה לשמור, לעשות ולקיים.
Автор «אגרות קודש» [?]חסידותעוד
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 16 · פתיחה והורדת PDF
מדוע התחדש הקטרוג על הפצת החסידות בימי אדמו״ר הזקן?
הבעל שם טוב והמגיד מסרו את החסידות בנקודות קצרות, שהיה בהן די להחיות את ישראל ברוחניות. אדמו״ר הזקן הרחיב את הביאור בדרך חכמה, בינה ודעת כדי להכין לידיעת ה׳ שבימות המשיח, והרחבה זו לא הוסברה רק בצורך בהצלה רוחנית. משום כך התחדש הקטרוג, אך לפי הסיפור הורו לו רבותיו שלא להפסיק, ואף לומר יותר לאחר שחרורו. מסירות נפשו פעלה שיוכל להמשיך בגילוי הרחב הזה.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטשחסידותעוד
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 11 · פתיחה והורדת PDF
מדוע נחוץ במיוחד ללמוד פנימיות התורה בדורות האחרונים של הגלות?
במאמר מובאים שני טעמים. התמעטות הלבבות והתגברות הרע מחייבות לימוד המעורר את הכוחות הנסתרים שבנשמה ומסייע לעבוד את ה׳ באהבה וביראה. נוסף על כך, לימוד פנימיות התורה מכין את האדם לידיעת ה׳ שתהיה עיקר העיסוק בימות המשיח.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטשחסידותעוד
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 10 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מתיישב גילוי סודות התורה עם ההגבלות שנקבעו על לימודם?
ההגבלות נובעות מחוסר יכולתם של בני אדם להבין כראוי ומחשש לנזק, ולא מחובה להשאיר את פנימיות התורה נסתרת לעולם. הדבר מוכח מכך שבימות המשיח כל ישראל יֵדעו דברים הסתומים, אף שהלכות התורה לא יתבטלו. כאשר החשש לנזק מסתלק, או כשמתגבר צורך המחייב את הלימוד, גילוי פנימיות התורה נעשה מותר ואף חובה.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטשחסידותעוד
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF
כיצד מסביר משל האבן היקרה של אדמו״ר הזקן את הצורך בהפצת החסידות?
אדמו״ר הזקן סיפר על בן מלך שרפואתו היחידה הייתה מים המעורבים באבן יקרה שנשחקה מכתר המלך. גם אם כמעט כל התערובת תישפך, כדאי לשחוק את האבן בשביל טיפה אחת שתציל אותו. כך ראוי לגלות את סודות התורה כדי להציל את ישראל ברוחניות, למרות האפשרות שהדברים יתגלגלו למקום בלתי ראוי; לפי הסיפור, המשל ביטל את הקטרוג על הרב המגיד.
מקור: לקראת שבת — 5787 עלוני חב״ד; לקראת שבת -וישלח, עמ׳ 9 · פתיחה והורדת PDF