האם יש חטאים שאחריהם כבר אי אפשר לשוב אל ה', ומה פירוש הפסוק "כל באיה לא ישובון" (משלי ב, יט)?
הגמרא (מסכת עבודה זרה) דנה בפסוק זה: ה' רחום וסולח על כל הטעויות מלבד שלוש – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. האם פירוש הדבר שעובד אלילים ששב בתשובה לא יזכה ל"אורחות חיים" וימות? לא כל העבירות ניתנות למחיקה, מסבירה הגמרא: הצלקות הרוחניות עלולות להיות עמוקות כל כך שתשובה וחרטה פשוטות אינן יכולות לרפאן, ואדם כזה נספה. אך אם כך, למה לשוב בתשובה? רש"י רואה זאת אחרת: במקרים אלה המוות אינו בהכרח עונש אלא תוצאת המאבק בין טוב לרע בנפשו של השב; המאבק להשמדת הנטיות הרעות ששלטו באדם זמן רב דורש משאבים רוחניים עצומים, והאדם מת מותש ממנו. מוות כזה נעשה כפרה, והשב בתשובה מקבל מקום בעולם הבא. במקרים מסוימים המסורת רואה במוות שלב הכרחי של התשובה.
ציטוט מהמקור«Духовные шрамы могут быть настолько глубокими, что простое раскаяние и сожаление о содеянном не в состоянии их «залечить».»
- מחבר
- рав Ари Канн
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-179, עמ׳ 3