אינני מצליחה להפסיק לשפוט נשים שעובדות במועדוני לילה ואף מרשה לעצמי להעליב אותן. מה לעשות?
עשויה לעזור המחשבה שה' מעמיד כל אדם במצב שבו, אם ירצה, יוכל להתעלות רוחנית ולהיות דוגמה לאחרים. אם נשים כאלה יפסיקו במודע את העיסוק הזה, זו תהיה דוגמה מוחשית לוויתור על פרנסה לא רעה למען רעיונות לא חומריים. עד שזה יקרה, עולות שתי שאלות. הראשונה – איך להתייחס אליה: ה' העמיד אותה במצב כזה ונתן לה פוטנציאל לשנות את מצבה ולהפגין חופש בחירה, ולכן במקום כעס אפשר רק להצטער שעדיין לא השתמשה בחופש הזה; אם תיזכרי בכך מדי פעם, התגובות השליליות ייחלשו בהדרגה ואולי ייעלמו. השנייה – האם יש חובה להוכיח אותה: אין חובה כללית להטיף לאחרים, אך שיחות הגיוניות וידידותיות ראויות – בתנאי שאישה כזו תפנה בעצמה לעצה, לעזרה או תרצה לשוחח בגילוי לב. המלצות אלה נועדו להקשר של המכתב ואינן חלות אוטומטית על בעיות אחרות.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«вместо того, чтобы гневаться на такую женщину — можно только пожалеть, что она все еще не воспользовалась свободой выбора»
- מחבר
- Элиягу Эссас
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-179, עמ׳ 7