מדוע רש״י מביא ראיה מ״הלוך״ לצורת ״לקוח״, אם ״הלוך״ יכול להתפרש כהכנה נפשית?
בטקסט מובאים שלושה הסברים. הפירוש הפשוט של ״הלוך״ הוא הליכה ברגל, ואין הכרח לפרשו בכל מקום כהכנה נפשית. גם הכינוי ״הליכה״ למעבר נפשי נלקח מן ההליכה הגשמית, ולכן השימוש בלשון מקור כציווי במעבר נפשי מלמד גם על השימוש בה בפעולה גשמית. נוסף על כך, גם הכנה נפשית היא פעולה, אלא שהיא פעולה רוחנית.
ציטוט מהמקור«ואדרבה, פירוש הפשוט ב"הלוך" הוא הליכה ברגל, כפשוטו.»
- מחבר
- Ребе [?]
- מקור
- הגהות הרבי — 5729-01 (2) ש"פ וילך ו' תשרי תשכ"ט, עמ׳ 33
- פרשה
- וילך