מה מסביר רש״י כשהוא משווה את המילה ״לקוח״ למילים ״זכור שמור הלוך״?
יש מפרשים שההשוואה מלמדת על תמידיות: ספר התורה צריך להישאר לעד כל הימים. בשיחה מוסבר שרש״י בא לבאר עניין אחר: ״לקוח״ הוא לשון מקור, ובכל זאת משמעותו כאן היא ציווי לקחת את הספר. לכן ״הלוך״ מובא אחרי ״זכור״ ו״שמור״: הכוונה לציווי שבנביאים, ולא לתיאור שבפרשת נח.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«זכור שמור הלוך»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- הגהות הרבי — 5729-01 (2) ש"פ וילך ו' תשרי תשכ"ט, עמ׳ 15
- פרשה
- וילך