למה רש״י זקוק לכל שלוש הדוגמאות — ״זכור״, ״שמור״ ו״הלוך״?
כל דוגמה משלימה חיסרון שבאחרות בהוכחה שלשון מקור יכולה לשמש ציווי על פעולה. ״זכור״ עוסק בזכירה, ו״שמור״ בעיקר בשלילת פעולה, ולכן אין בהם לבדם הוכחה למעשה גשמי חיובי. ״הלוך״ מציין הליכה, אך בפסוקים המובאים אפשר לפרשו גם כהכנה נפשית לציווי הבא. לכן נדרשות כל שלוש הדוגמאות: בכל זוג נשאר צד משותף המבדיל אותו מן הציווי לקחת את הספר.
ציטוט מהמקור«ובזה עדיפות בההוכחה מ"זכור" שאינה הכנה.»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- הגהות הרבי — 5729-01 (2) ש"פ וילך ו' תשרי תשכ"ט, עמ׳ 21
- פרשה
- וילך