מדוע השמחה המיוחדת של סוכות אינה דוחה את איסורי השבת והחג, ומדוע התבטאה בעיקר אצל החכמים?
המאמר מביא את דעת המפרשים שלפיה הרמב״ם רואה בשמחה הנוספת בסוכות חיוב מן התורה. הרבי מליובאוויטש מסביר שהפסוק עוסק בחובה הכללית לשמוח בחגים, ואילו הדגשת השמחה בסוכות מעוררת מעצמה שמחה נוספת אצל הרגישים לדקויות התורה. זהו ביטוי אישי ולא חיוב עצמאי מן התורה, ולכן הוא אינו דוחה איסורים. החכמים הם שחשו דחף לבטא שמחה נוספת זו.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«The verse refers to the general obligation to rejoice during festivals.»
- מחבר
- Lubavitcher Rebbe
- מקור
- Chayus — Chayus — Emor 5782 #83, עמ׳ 3
- פרשה
- אמור