מדוע קוראים בחלק הראשון של הסדר את ההלל עד ״חלמיש למעינו מים״?
כך נפסק כדעת בית הלל, ואילו בית שמאי דוחים את אמירת הקטע על היציאה עד לאחר אכילת הפסח. המאמר מסביר שבית שמאי מתייחסים ליציאה בכוח, שכבר התאפשרה, ואילו בית הלל מתייחסים ליציאה בפועל, שהתרחשה רק ביום. מאחר שממילא אין ממתינים בסדר לשעת היציאה בפועל, בית הלל מאפשרים להקדים את הקריאה. מכאן נלמד גם לבקש גאולה שלמה שתתממש בפועל.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«פסק ההלכה הוא אפוא שגאולה אמיתית פירושה – גאולה בפועל.»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 50, עמ׳ 7