איך הרחמים יכולים להכריע בין הרצון להיטיב לאדם לבין ההקפדה על חסרונותיו?
מידת החסד מוצאת באדם מעלה שבגללה הוא ראוי לקבל שפע, ואילו מידת הגבורה מדגישה חסרונות שבגללם אינו ראוי לכך. מידת הרחמים מאפשרת להשפיע גם למי שאינו ראוי, מכוח רחמנותו של המשפיע. זהו יסוד עמוק יותר ששתי המידות יכולות להסכים לו, בלי לבטל את הערכתן המקורית. המחבר מציע להבין באמצעות משל זה כיצד הכרעה מנקודת מבט נעלית יכולה לקבוע את המעשה, בלי לשלול את אמיתות הסברות השונות במדרגתן.
ציטוט מהמקור«מידת הרחמים מכריעה ואומרת שעל־אף שהאדם מצד עצמו אינו ראוי לקבלת השפע, מכל מקום צריך לרחם עליו ולהשפיע לו.»
- מחבר
- הרב יואל כהן
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 50, עמ׳ 4