מהי המשמעות הרוחנית של המחלוקת בין הנוסחים ״מוציא״ ו״המוציא״ בברכה על הלחם?
הרב קוק מסביר את המחלוקת כהבדל בין שתי דרכים להגיע לאהבת ה׳ וליראתו. רבי נחמיה מעדיף את הנוסח ״מוציא״, המדגיש התבוננות בפעולה שה׳ כבר עשה: הצמחת החיטה מן הארץ. שאר החכמים בוחרים ב״המוציא״ ומפנים את תשומת הלב לא רק לפעולה אלא גם למי שפועל אותה, מתוך התעוררות רגשית פנימית. ההתמקדות במקור הפעולה חורגת מגבולות הזמן, ולכן מכירים בה׳ כמי שמוציא מעבדות בעבר, בהווה ובעתיד.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«There are two basic ways to attain love and awe of Heaven.»
- מחבר
- Rav Kook
- מקור
- Parsha.net — Vaeira75, עמ׳ 9
- פרשה
- וארא