מדוע נחלקו החכמים אם לומר בברכת הלחם ״מוציא״ או ״המוציא״?
רבי נחמיה הבין ש״המוציא״ מתייחס לעתיד, ולכן העדיף ״מוציא״ לגבי החיטה שכבר צמחה. החכמים האחרים סברו ש״המוציא״ כולל עבר ועתיד ולכן מתאים לברכה. הם פירשו את הבטחת יציאת מצרים כך שלאחר השחרור יכירו בני ישראל בה׳ כמי שהוציא אותם.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Rabbi Nehemiah’s colleagues felt that the word ha-motzi implies both the past and the future.»
- מחבר
- Rav Kook
- מקור
- Parsha.net — Vaeira85, עמ׳ 7
- פרשה
- וארא