התפללתי בראש השנה אך לא הרגשתי מילוי – גישה פורמלית וקרה כלשהי. איך לתקן זאת?
לבעיית "המצווה המשוננת, המבוצעת באופן מכני" – מצוות אנשים מלומדה – יותר מאלפיים וחמש מאות שנה: הנביא ישעיהו הצביע עליה (פרק א). תפיסות מופשטות של תפילה מניחות שיחה חופשית עם הבורא בזמן חופשי, ואילו המסורת קובעת זמנים מוגדרים ונוסח כמעט קבוע; בקושי זה נתקלים גם מתחילים וגם מי שגדלו במשפחות דתיות. ברמה האישית הבעיה עולה לעיתים קרובות אצל מי שסבור שיש לו פוטנציאל גדול ומצפה שכל תפילה תזעזע את העולם, שיבער ברגשות נעלים וישמע לחש מלאכים; כשזה לא קורה, התפילה נעשית לא מעניינת. להתחיל, למרבה הפלא, צריך מתפילה: לבקש מה' שיפקח את עיניך לכך שאתה "אדם קטן" שיכול להתחיל לגדול. הכר במתנה הייחודית: האבות קבעו את עקרונות התפילות, והנביאים לפני 2500 שנה ניסחו אותן סופית והנגישו אותן לכל אחד; הבורא רוצה שאתה, האדם הקטן, תחזיק בידיך "ספרון" ותקרא בו מילים תוך הבנתן כפי יכולתך. אם עושים זאת בכנות, בענווה מרבית, התפילה נחשבת כשיחה אישית עם הבורא, ואפילו התחושה שאין חוויות גדולות היא חלק משיחה הנעימה לה', כשיחת אב עם ילד המשתדל לבטא את מחשבותיו. משהכרת שאתה אדם פשוט שהופקדה בידיו עבודה גדולה, נותר רק לא להרים ידיים ולהשתדל – מותר וצריך להיות אכפת, אך לא יותר מדי. ברמה הלאומית כל אחד בתפילתו צריך לראות עצמו חלקיק מנשמת עם ישראל האחת.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«Творец мира хочет, чтобы ты, маленький человек, держал в руках «книжечку».»
- מחבר
- Элиягу Эссас
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-181, עמ׳ 8