מדוע צריך לאכול את בשר קרבן השלמים באותו יום, בלי להותיר ממנו עד הבוקר?
את סיבות האיסור איננו יודעים עד תום, אך חשוב דבר אחר: אם אדם, מתוך הכרת טובה כנה לבורא, הביא שלמים במקדש, הוא התקרב לה', והקרבה הזו מחייבת. יש לאכול את הבשר באותו יום שבו הוא חש ומביע את תודתו; למחרת כבר מאוחר ואין לו רשות לאכלו, שכן בהמה שהוקרבה כבר אינה שייכת לבעליה – היא מוקדשת לבורא ואפשר להשתמש בה רק במסגרת הוראותיו. לכל דבר זמן ומקום: האדם חי בעולמו של הבורא, המותנה בחוקיו, והעולם יכול להיות שלו אם יקבל את תנאי ה'; ואם לא יקבל – הוא נמצא כאילו מחוץ לעולם. על כך נאמר במפורש: "ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם, אני ה'" (ויקרא כב, לא). אם קרבננו – היום התפילה ומצב הרוח – נעשה מרצון כן ולא מהרגל או ממוסכמות חברתיות, הכרת הטובה שלנו היא לטובתנו. אינדולגנציות לא יעזרו כאן: אי אפשר לעבור על המצוות ולפדות את עצמך בכסף – התשלום לא יתקבל. כל פנייה לבורא מניחה חרטה על מעשים רעים ושמירת מצוות; בלעדיהן לא יהיה מענה מלמעלה, וחרטה כנה גם מאצילה ומרוממת את האדם.
ציטוט מהמקור«Тут индульгенции не помогут - нельзя нарушать заповеди и откупаться «деньгами».»
- מחבר
- Гедалия Спинадель
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-181, עמ׳ 4