איזה קושי מציין הרבי בביאור הצפנת־פענח על שכחת האותיות הסופיות בימי אמון?
לפי הביאור המצוטט מהצפנת־פענח, אמון שרף את ספר התורה של המלך שנכתב בכתב אשורי, ואילו הספרים שנותרו נכתבו בכתב עברי, שאין בו חילוק בין צורות מנצפ״ך. הרבי מעיר שעדיין ישנם תפילין ומזוזות, שגם בהם היה יכול להישמר ההבדל. לכן הביאור צריך עיון גדול: יש להניח שאמון שרף גם אותם, או שגם הם נכתבו בכתב עברי.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«צע״ג שהרי ישנם תפלין ומזוזות וצ״ל דג״ז שרף אמון או שנכתבו בכתב עברי»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט״א
- מקור
- הגהות הרבי — 5740-05 (3) ש"פ יתרו תש"מ-1, עמ׳ 4
- פרשה
- יתרו