מדוע התורה מדגישה לפעמים שני צדדים של עניין אחד בפסוקים נפרדים ומרוחקים זה מזה?
כל פסוק מאפשר ללומד לקלוט בנפרד צד אחד של העניין. ההפסק בין הפסוקים נותן מקום להתבוננות ולקליטה של כל צד בפני עצמו.
ציטוט מהמקור«כדי ליתן ריוח להתבוððות וקליטה דכל קצה בפ"ע»
- מחבר
- Ребе [?]
- מקור
- הגהות הרבי — 5749-09 (3) ש"פ נשא וט"ו סיון תשמ"ט, עמ׳ 3
- פרשה
- נשא