מדוע מכר עשו, בשובו מהציד, את בכורתו תמורת נזיד – כיצד הבין הוא עצמו את בחירתו?
מטרת עשו – לשפר את העולם, והוא בטוח שיצליח בכך בעצמו; אילו היה העולם מושלם, בני אדם לא היו מתים, שהרי המוות בא כעונש על שאדם הראשון המרה את פי ה'. לאכול את הנזיד – סמל האבל – פירושו עבורו לא להיכנע למוות; הוא אינו רואה טעם להחליף את העולם הזה בעולם הבא. יעקב, לעומתו, חולם על עבודה במקדש ומבין שאפשר לשכלל את העולם רק על ידי בניית קשר עם הבורא והוראתו לבני אדם: שלמות אחרי חטא אדם אינה ניתנת להשגה בעולם הזה, ובני אדם צריכים לדעת על קיום עולם אחר. לפי יעקב, זכות העבודה במקדש שייכת לבכור ודורשת חיים שלמים; לעשו אין סבלנות לכך – הוא פועל בשכנוע, ואם צריך – בכוח הנשק, בסברה שהמטרה מקדשת את האמצעים עד כדי רצח. עשו מוותר על הבכורה כי עבודת המקדש אינה בעלת ערך בעיניו: חשוב יותר ללמד בני אדם ריסון ושליטה עצמית, וחובת הבכור היא ענייני העולם הזה ולא חלומות על העולם הבא.
ציטוט מהמקור«Обязанность первенца - заниматься делами этого мира, а не проводить свои дни в мечтах о мире Грядущем.»
- מחבר
- раввин Носон Вайс
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-187, עמ׳ 6