מדוע ההלכה מצווה להשתכר בפורים עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'?
אפשר לחשוב שברעשנים, באוזני המן ובשכרות אנו מנסים להיפטר מפחד מבוהל מפני המן, אך המשמעות הנסתרת של מנהגים אלה רצינית. פורים נקרא על שם הפור שהפיל המן, וגם בעבודת יום הכיפורים במקדש הטילו גורל — סימן שהסליחה באה מדרגה שלמעלה מן השכל העליון; מתברר שפורים הוא גם יום כיפורים, ואף 'נקי יותר מיום הכיפורים'. השורש הרוחני של פורים גבוה עוד יותר: בו, כמו בתודעה שיכורה, הכול אחד — אור וחושך, טוב ורע, המן ומרדכי. בדרגה זו מתגלה שהכול בו, והכול, ממש הכול — ממנו: האור והסתרתו, האושר והמרירות, הטוב ומה שעדיין איננו מכירים בו כטוב. אדם פיכח רשאי לומר אמת זו בקול רק אם הוא מאמין בה בכנות ומכיר בה בעומק; כדי לומר ברגש מלא שהצער אינו צרה, צריך או להבין זאת או להשתכר — כדרך פורים, ואחר כך לשאת לאורך כל השנה את היכולת להודות לה' על הכול.
ציטוט מהמקור«Сущность Пурима показывает, что всё — в Нем, и что Он — во всем»
- מחבר
- Раввин Эли Коган
- מקור
- עלייה — ВОСХОЖДЕНИЕ ТЕЦАВЕ-ЗАХОР-ПУРИМ 1844_260225_114424
- פרשה
- תצוה