מדוע מזבחות המשכן מעולם לא קיבלו טומאה, ומה זה אומר לנו?
חז"ל אומרים: 'המזבחות אינם מקבלים טומאה לעולם', ונותנים שני טעמים. לדעה הראשונה המזבח דומה לקרקע שכולם דורכים עליה: כשם שאי אפשר לטמא את הקרקע, כך גם את המזבח. לדעה השנייה הטומאה עוברת רק מחפץ לחפץ, ואילו המזבח אינו 'חפץ' — רק ציפוי מתכת חלול, שביחס למה שבתוכו אפשר להתעלם ממנו; ומה שאינו קיים אינו יכול להיטמא. במובן החסידי הדעה הראשונה מלמדת: כשמחשבות ורצונות זרים צרים עלינו בהמוניהם, יש 'לדרוך עליהם', לשלול מהם זכות דיבור במקדש הפנימי שלנו. הדעה השנייה מלמדת שרמת רווחתנו — 'ציפוי' זהב או נחושת — אינה אלא עטיפה של הנשמה, המסתירה את מה שבפנים.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Жертвенники никогда не принимают на себя туму — ритуальную нечистоту»
- מחבר
- Любавичский Ребе (по «Ликутей Сихот», т. 3; обработка раввина Д.-Б. Байтмана)
- מקור
- עלייה — ВОСХОЖДЕНИЕ ТЕЦАВЕ-ЗАХОР-ПУРИМ 1844_260225_114424
- פרשה
- תצוה