מדוע הדמעות הרבות שלנו אינן מבטלות את זכות דמעותיו של עשו?
רבי שמעלקא מניקלשבורג מסביר בדרך דרוש שכל עוד אנו בוכים על רצונות העולם הזה, דמעותינו דומות לדמעות עשו, ומין במינו אינו בטל אפילו באלף. הוא מלמד לבקש את הצרכים לשם עבודת ה׳ ולכוון בצער הגוף גם לצער השכינה. בנו בספר ״אור יצחק״ חולק וטוען שתוצאות הבכיות שונות: בכיית עשו מביאה לחילול ה׳, ואילו בכיותינו עתידות להביא לקידוש ה׳ בגאולה. לכן לדעתו ראוי שבכיותינו יבטלו את בכיית עשו.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«דמעותינו ודמעותיו של אותו רשע הן מאותו סוג!»
- מחבר
- רבי שמעלקא מניקלשבורג; בנו, בעל ״אור יצחק״
- מקור
- פנינים — [1053]פנינים תולדות — Toldos 5784, עמ׳ 2
- פרשה
- תולדות