אם לפי הרמב״ן משה לא פקפק ביכולת ה׳, מדוע דבריו עדיין יכלו להיחשב לחטא?
ה״גור אריה״ מקשה שרבי עקיבא מתאר חטא שנסלח משום שהדברים לא נאמרו ברבים, ואילו לפי הרמב״ן לכאורה לא היה חטא כלל. בפרסום מוצע שגם אם כוונת משה הייתה נכונה, דבריו יכלו להישמע כהטלת ספק ביכולת ה׳. משמעות אפשרית זו מאפשרת לראות בדברים חטא, וביאור דומה מובא גם לגבי מי מריבה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«און לויט דעם רמב"ן'ס מהלך איז עס דאך נישט קיין חטא.»
- מחבר
- Редакция «Ramban in Yiddish»
- מקור
- Ramban in Yiddish — Ramban in Yiddish — 30 א שטיקעלע רמבן - בהעלותך — Behaalotcha 5783, עמ׳ 3
- פרשה
- בהעלותך