כיצד הרמב״ן מסביר את תמיהת משה בלי לייחס לו חוסר אמונה ביכולת ה׳?
לפי הרמב״ן, משה היה בטוח שהבשר יינתן בדרך הטבע: נס של חסד מביא טובה שלמה, ונס של דין מביא רעה גמורה, ואילו כאן מילוי הבקשה היה כרוך בעונש. נוסף על כך, בהבטחה לא נאמר ״הנני״ כפי שנאמר בהבטחות על המן והמים. משה תמה כיצד יספיקו האמצעים הטבעיים לעם רב כל כך, ותשובת ה׳ הייתה שביכולתו להביא בשר שכבר קיים במסגרת הטבע. ואכן הרוח הביאה שליו מן הים בלי שנבראו עופות חדשים, ואף אם עצם המין הופיע בתחילה בנס, הוא כבר היה מוכר לעם.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«נאר זייער טענה איז געווען אז עס איז זיי נישט גענוג ,און יעצט האבן זיי באקומען מער.»
- מחבר
- רמב"ן
- מקור
- Ramban in Yiddish — Ramban in Yiddish — 30 א שטיקעלע רמבן - בהעלותך — Behaalotcha 5783, עמ׳ 3
- פרשה
- בהעלותך