מדוע הברכה שלפני ברכת הכוהנים מזכירה במפורש את האהבה?
המאמר מביא פירושים שונים למילה ״באהבה״: יש הקושרים אותה לעמידת הכוהנים כשפניהם אל העם, בדומה לכרובים שפניהם איש אל אחיו; ואחרים מייחסים אותה לקב״ה, שציווה באהבה לברך. המחבר עצמו מסביר שה׳ הוא המברך את העם, והכוהנים משמשים צינור לברכתו. האהבה הכרחית לכך מפני שהיא מעבירה את המוקד מן האדם עצמו אל זולתו. היציאה מן ההתרכזות בעצמי מאפשרת להעביר את הברכה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«האהבה היא יציאה מן העצמיות.»
- מחבר
- הרב יונתן זקס
- מקור
- שיג ושיח — שיג ושיח — SS NASO 5783, עמ׳ 3
- פרשה
- נשא