מדוע מספרים החסידים על גדולת ה', אם אינם זקוקים לסיפורים כדי לעורר את אהבתם אליו?
המגיד מדובנא משווה את הורי החתן והכלה לאורחי החתונה: ההורים שמחים באירוע עצמו, ושמחתם היא סיבת סעודת המצווה, ואילו האורחים צריכים תחילה לאכול ולשתות יין כדי לשמוח. כך החסידים שרויים בשמחה מאהבת ה' ואינם זקוקים לסיפורים על גדולתו כדי לעורר אהבה; להפך, השמחה מביאה אותם לספר בגדולת הבורא כדי לשבחו, שהרי אינם יכולים לשבחו בשתיקה: 'כבוד מלכותך יאמרו... וגבורתך ידברו'. אך כדי ללמד אחרים יש לדבר תחילה על הגבורה, ואז יתמלאו האנשים בגדולת ה': 'להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו'. דוד המלך הלך מלמעלה למטה, תחילה 'הדר כבוד הודך', אחר כך 'דברי נפלאותיך': הוא השיג ששורש הכול הוא רצון הבורא; ואילו אלו שדרכם מלמטה למעלה משיגים דרך האירועים הנראים שאין מקריות, ועולים אל המקור האחד, רצון הבורא.
ציטוט מהמקור«Ведь не могут же они восхвалять Его молча.»
- מחבר
- Магид из Дубно
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №403 Дварим
- פרשה
- דברים