אילו דרישות מציב הרמב"ם לחברי הסנהדרין ולדייני בית דין?
לסנהדרין, הגדולה של שבעים ואחד והקטנה של עשרים ושלושה, ממנים רק חכמים ונבונים, גדולי תורה בעלי שכל רב, היודעים גם חכמות אחרות, רפואה, חשבון, תכונה, והמכירים את דרכי הכשפים ועבודה זרה, כדי שידעו לדון. לסנהדרין הגדולה מצווה למנות כוהנים, לוויים וישראלים מיוחסים, ואם אין, ישראלים פשוטים. אין ממנים זקן מופלג או חשוך בנים, שאינו רחמן דיו. החברים צריכים להיות בעלי מראה נאה, ללא מום גופני, ויודעי רוב הלשונות כדי לשמוע עדים בלי מתורגמן. חבר בית דין של שלושה חייב בשבע מידות: חכם, עניו, ירא, שונא ממון, אוהב אמת, אהוב על הבריות, בעל שם טוב; שולט ביצרו ובעל לב אמיץ, מוכן להציל גזול מיד גוזל כפי שעזר משה לבנות יתרו. מהסנהדרין הגדולה שלחו שליחים לחפש ראויים: ממנים דיין בעירו ואחר כך מעלים אותו. דיין בישראל הוא אדם הדומה למשה בידיעותיו וביראת שמים.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«Еврейский судья — это человек, подобный Моше по знаниям и Б-гобоязненности.»
- מחבר
- Рав Ицхак Зильбер
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №403 Дварим
- פרשה
- דברים