מתי חייב דיין לסרב לדון בתיק, ומתי אינו רשאי עוד לעשות זאת?
את המילים 'לא תכירו פנים במשפט' מסביר השולחן ערוך (חושן משפט ז, ז) כך: דיין חייב להעביר את התיק לאחר אם עומד לפניו ידיד קרוב או שונא אישי; שני הצדדים צריכים להיות שווים בעיני הדיינים, והמצב האידיאלי הוא שהדיין אינו מכיר את שניהם. המילים 'לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא' מצביעות על מצב נוסף: דיין רשאי לסרב לדון אם הוא חושש מנקמת אחד מבעלי הדין, אך רק לפני ששמע את שניהם. אם כבר הגיע להכרעה, הוא חייב לפסוק בלי לירא מאיש.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«Идеальный вариант — когда судья не знаком с обоими.»
- מחבר
- Рав Ицхак Зильбер
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №403 Дварим
- פרשה
- דברים