האם נושה יכול להציע לחייב לקנות ממנו דבר, ואז לטעון שהתשלום נועד לפירעון חוב קודם?
כאשר התשלום יוצר קניין תקף, כוונתו הנסתרת של הנושה לגבות חוב אינה מבטלת את המכירה, משום שדברים שבלב אינם דברים. בקניית מיטלטלין שבה מסירת הכסף עדיין אינה משלימה את הקניין, החוזר בו נדרש בדרך כלל לקבל מי שפרע בבית דין; עם זאת, המוכר רשאי להחזיק בחפץ כמשכון לחוב הקודם. יש פוסקים הסוברים שבמצב כזה הכוונה שבלב מאפשרת לנושה להשאיר את הכסף לפירעון החוב בלי לקבל מי שפרע. אחרים כותבים שכסף קונה מיטלטלין מכוח מנהג הסוחרים, סיטומתא, ואז חל הדין של מכירה תקפה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«If he does not want to accept that curse upon himself, he must follow through on the transaction.»
- מחבר
- Редакция «Business Weekly»
- מקור
- עסקים שבועי — Business Weekly — Emor 5783, עמ׳ 1
- פרשה
- אמור