כיצד מענישה התורה על רצח במזיד ועל הריגה בשגגה?
רצח במזיד, בכלי ברזל, אבן או עץ, אם הוכח בבית הדין, נענש בכל מקרה במיתה (לה, טז-יח). אך אם אדם דחף אחר או השליך חפץ בשגגה, ללא איבה, העדה משיבה אותו לעיר המקלט, ושם עליו להישאר עד מות הכהן הגדול (לה, כב-כה). נניח חוטב עצים קצץ ענפים, הגרזן נפל והרג עובר אורח: החוטב גולה, וזה עונשו וכפרתו, שכן רצח הוא הפשע החמור ביותר, וגם מי שעשה זאת בשגגה חייב גלות לכפרה. ואילו מי שהרג אדם במזיד, גם אם קיים את כל המצוות, אף אם יימלט מדין אדם, לא יינצל מעונש שמים.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«Дровосека ссылают в город-убежище, и это — его наказание и искупление.»
- מחבר
- Рав Ицхак Зильбер
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №402 Матот
- פרשה
- מטות