איזו משמעות עמוקה רואה הרמב"ם במניית מקומות החנייה במדבר?
במורה נבוכים אומר הרמב"ם: נס משכנע את עד הראייה, אך השומע סיפור עליו עלול לפקפק. יעברו אלפי שנים, וצאצאים רחוקים עלולים לחשוב שאין דבר מיוחד בשהות של ארבעים שנה במדבר; אולי המקומות הללו לא היו רחוקים מיישובים, ממים או משדות. התורה מונה את מקומות החנייה כדי שהדורות הבאים יוכלו לראות במו עיניהם את המקומות. השהות במדבר היא הנס הגדול ביותר, וה' מסדר שניסיו לא יישכחו ('זכר עשה לנפלאותיו', תהילים קיא, ד), וישמור מקומות אלו ללא שינוי עד ביאת המשיח. עד היום הם נראים כפי שנראו לפני 3300 שנה; רבים מ-42 המקומות מסומנים במפה, וזה מאשר שעם שלם חי ארבעים שנה בתנאים שאינם ראויים כלל לחיים, דבר שאי אפשר להסביר באופן רציונלי: בלי ניסי המן, הבאר, הענן ועמוד האש לא היו ישראל שורדים.
ציטוט מהמקור«Тора перечисляет стоянки в Синае, чтобы грядущие поколения могли своими глазами увидеть эти места.»
- מחבר
- Рав Ицхак Зильбер
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №402 Матот
- פרשה
- מטות