מדוע רש״י משווה את תלונת משה לאמונת האבות באופן שונה בפרשות שמות וארא?
בפשט של פרשת שמות משה מעלה תלונה מסוימת: קיום שליחות ה׳ החמיר את מצב העם, ולכן העקדה היא ההשוואה המתאימה, שכן לאחר הבטחת הבן נצטווה אברהם להעלותו לעולה. נוסף על כך, משה דיבר על עתיד העם, וגם העקדה נגעה לעתידו, ואילו שאר הניסיונות המובאים עסקו בחייהם האישיים של האבות. הדרש בפרשת וארא עוסק בבקשתו הרחבה יותר של משה שה׳ יגלה את שמו, ולכן מביא דוגמאות מאמונת שלושת האבות, אף שקריאה זו אינה מתיישבת עם רצף הפשט. הפשט מאפשר לדון בחסרונות של הצדיקים, ואילו הפירוש העמוק רואה בדבריהם ובמעשיהם ביטוי לרצון ה׳. גם לפי הפשט הייתה לתלונת משה תכלית חיובית: תשובת ה׳ סייעה לעם להפנים את האמונה שירש מהאבות ולהגיע לידיעת ה׳ הקרובה שנדרשה ליציאת מצרים.
ציטוט מהמקור«Why does this reading work in Shemos but not in Vaera?»
- מחבר
- the Lubavitcher Rebbe
- מקור
- Chayus — Chayus — Va'eira 5782 #64, עמ׳ 2
- פרשה
- וארא