מה הייתה השקפת עולמו של בלעם, ומדוע ניסה 'להערים' על ה' למרות מתנת הנבואה?
רוב חכמי הקדם, לבן, פרעה, סנחריב, נבוכדנצר, האמינו שהבורא עצמו בלתי נגיש ורחוק מדי מהעולם, ולכן אפשר לעבוד רק כוחות נמוכים יותר: מלאכי הטבע או שרי האומות. המושג 'אלוקי ישראל' לא ציין בעיניהם את ה' עצמו אלא כוח רוחני אדיר שמעל עמנו; הם אף ידעו שכוח זה שונא זימה, ולכן אנו חזקים רק כשאנו אומה מוסרית. בלעם לא נבדל מהם: לא האמין שנבואתו באה מהבורא עצמו, שאם לא כן אין להסביר את התנהגותו. לשליחים הראשונים אמר להמתין לא כדי לקבל רשות אלא כדי לראות אם הם חשובים דיים; אחרי תשובה ברורה שאל שנית, ו'הבא ליטמא פותחין לו', וה' נהג עמו באופן שרק חיזק את ביטחונו שה' אינו יודע הכול ועשוי לשנות דעתו. הוא לא יכול היה לדמיין שיש לה' עם נבחר שהוא אוהב, ולכן קיווה עד הסוף 'להזכיר' לה' את חטאי ישראל, ובצאתו יעץ לבלק להחטיאם בזימה כדי לשלול מהם את ההגנה הרוחנית.
ציטוט מהמקור««тот, который хочет стать нечистым, дорога открыта для него»»
- מחבר
- Рав Хаим Суницкий
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №400 Балак, עמ׳ 15
- פרשה
- בלק