על פי איזה דין היה לפנחס רשות להרוג את זמרי, ומדוע פסקה המגפה לאחר מכן?
בדין הזנות יש פרט כזה: אם מישהו חי בגלוי עם נוכרייה, כמעט לעיני עשרה מישראל או באופן שנודע לעשרה מישראל, ונמצא קנאי, רשאי הוא להרוג את העבריין, אך רק בשעת מעשה ולא לאחריו. פנחס דקר את זמרי וכזבי בשעת מעשה, והמגפה פסקה מיד. המדרש מחיל על פנחס את הפסוק 'חמת מלך מלאכי מוות ואיש חכם יכפרנה' (משלי טז, יד) ומביא משל: נער מן ההמון מעליב את המלך, המלך עומד להעניש את כל ההמון, אך אחד הנוכחים סוטר למחרף, והמלך מצווה לאסור רק את האשם. ישראל זנו ופקדו את מקדש האליל וכולם שתקו; פנחס עשה מה שעשה, וחמת ה' שככה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«он имеет право убить преступника, но именно в момент совершения преступления, а не после этого»
- מחבר
- Рав Ицхак Зильбер
- מקור
- מורשת — ФОНД НАСЛЕДИЯ рава И Зильбера №400 Балак, עמ׳ 7
- פרשה
- בלק