האם יש יסוד קדום למנהג להאריך בתפילה בכוונה?
אדמו"ר הזקן מתאר הבחנה ותיקה בין בית הכנסת לאנשים הטרודים בעסקיהם לבין בית המדרש, שבו יודעי ספר התפללו באריכות לפי יכולת שכלם ולבם. הוא גם מפנה לספרי חכמים קדומים המתעדים תפילת שחרית שנמשכה כשעתיים ויותר מחמת אריכות הכוונה.
ציטוט מהמקור«ובה"מ ליודעי ספר להתפלל שם בכוונת הלב באריכות איש כפי יכולות שכלו ולבו.»
- מחבר
- אדמו"ר הזקן
- מקור
- אור וחיות - מעיינותיך — or19, עמ׳ 11