מדוע אין נוהגים לענות ״ברוך הוא וברוך שמו״ בין ישתבח ליוצר?
המחבר מסיק שעניית ״ברוך הוא וברוך שמו״ יכולה להיחשב צורך מצווה, שלשמו מותר להפסיק בין ישתבח ליוצר. הוא מסביר שלא הנהיגו לענות שם מחשש שייגררו לענות גם בברכות קריאת שמע, שבהן הדבר אסור. בהערה מובא שבעל ״מנחת אלעזר״ עצמו נהג לענות על הברכה שבסיום ישתבח.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אינו אלא כדי שלא יגררו מזה לענותו גם בברכות ק״ש שאסור מדינא.»
- מחבר
- Редакция «התקשרות»
- מקור
- התקשרות — 1109hit700, עמ׳ 3