האם אמירת סכום לתרומה בזמן מי שבירך נחשבת לנדר?
במאמר מובאות דעות שונות ללא הכרעה סופית. המהרש״ם סבור שלשון עבר כשלעצמה אינה יוצרת נדר, אך מצדד שיש כאן נדר מצד המחשבה לתת צדקה. בערך ש״י מוסבר שאמירת הסכום אינה הבטחה מפורשת של האדם עצמו, ואין נדר על ידי שליח. בדובב מישרים מסתפקים הן בתוקף הנוסח והן בקיומו של נדר במחשבה במקרה זה, ואילו שבט הלוי מסיק שיש להימנע מלשון נדר גם כאן.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ואין נדר על־ידי שליח»
- מחבר
- הרב יוסף־שמחה גינזבורג
- מקור
- התקשרות — 1111hit701, עמ׳ 1