מדוע נלחמו היוונים דווקא נגד ה'חוקים' – המצוות שאין להן טעם שכלי?
ב'ועל הניסים' נאמר 'ולהעבירם מחוקי רצונך'. היוונים הסכימו ל'משפטים' – מצוות שגם השכל מחייב את קיומן (כיבוד אב ואם, איסור גניבה וגזילה; חוקרי הפילוסופיה קוראים להן 'מצוות שכליות'), ואפילו ל'עדות' (כמו מצוות השבת והמועדים): אף שהשכל מצד עצמו לא היה יוזם אותן, לאחר שהתורה ציוותה השכל מסכים – שהרי כאשר ישנו נס, מובן שצריך לעשות על זה אות וזיכרון, כמו נס יציאת מצרים שמציינים בפסח ומזכירים בכל יום. מלחמתם הייתה דווקא נגד ה'חוקים' – ציוויים שלמעלה מהשכל, שאין להם טעם והסבר המובן בשכל (טהרה על ידי פרה אדומה, איסור שעטנז ועוד), שעליהם נאמר 'חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה'. שהרי התורה היא 'חכמתכם ובינתכם', ו'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה': הדרך להגיע לקיום המצוות היא לימוד, שעניינו הבנה והשגה, ואילו קיום מצוות ללא הבנה והשגה הוא היפך השכל. ולכן היוונים, שהעמידו את השכל מעל הכול, התנגדו דווקא ל'חוקים'.
ציטוט מהמקור«מצוות שגם השכל מחייב את קיומן»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - מקץ תשפ"ג
- פרשה
- מקץ