מדוע החסידות מתארת את חיי הנפש של יהודי כמלחמה, ומהי 'עיר קטנה' שבקהלת?
כמבואר בארוכה בספר התניא, לכל יהודי שתי נפשות: הנפש הבהמית (הטבעית), שמחיה את הגוף וממנה באות המידות הטבעיות והרצונות והתאוות שבהם האדם דומה לבהמה; והנפש האלוקית – נשמה קדושה, 'חלק אלוקה ממעל ממש'. כל אחת משתי הנפשות רוצה שתהיה לה שליטה מלאה על כל אברי הגוף, ושתיהן נמצאות במלחמה (קרב) זו עם זו למי תהיה הממשלה על הגוף. וזהו שנאמר בקהלת: 'עיר קטנה ואנשים בה מעט, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, ומצא בה איש מסכן וחכם ומלט הוא את העיר בחכמתו'. ואמרו בגמרא: עיר קטנה – זה הגוף; ואנשים בה מעט – אלו האברים; מלך גדול שסבב אותה – זה יצר הרע; מצודים וחרמים – אלו עוונות; איש מסכן וחכם – זה יצר טוב; וחכמתו שמלטה את העיר – זו תשובה ומעשים טובים.
ציטוט מהמקור«רוצה שתהיה לה שליטה מלאה על כל»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - וישב תשפ"ג
- פרשה
- וישב