מי הם ה'רבים' ש'היו עמדי' בפסוק 'פדה בשלום נפשי', וכיצד זה מתיישב עם דרשת הגמרא?
לפי הפירוש הפשוט, 'ברבים היו עמדי' – הרבים שהתפללו לניצחונו של דוד בעת מלחמתו עם אבשלום; וכדאיתא בירושלמי (סוטה פ"א ה"ח) שגם אנשי אבשלום, שקודם לכן היו אתו במרד נגד דוד, התהפכו ועברו לצדו והתפללו לניצחונו. ולכן 'פדה בשלום' – פדייה ללא פגע, וסיבתה היא תפילת הרבים. ואין כוונת דוד המלך רק על עצמו אלא על כלל ישראל. הרבי מעורר קושי: לפי הפשט 'בשלום' מתאר את אופן הפדייה, וסיבתה – 'ברבים היו עמדי'; ואילו לפי דרשת הגמרא הפדייה נעשתה על ידי השלום – תורה, גמילות חסדים ותפילה בציבור. כיצד משתלבים יחד שני פירושים כל כך שונים לאותו פסוק? ביאור המאמר מתחיל בדברי התניא על שתי הנפשות (ראה רשומה נפרדת).
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אתו במרד נגד דוד ,התהפכו וכעת»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - וישב תשפ"ג
- פרשה
- וישב