כיצד ברכת המוציא מובילה מהתבוננות בבריאה לאהבה וליראה כלפי הבורא?
בהסבר לתורת הרב קוק, דרך אחת לאהבה וליראה היא התבוננות במעשי ה׳, ודרך אחרת מוסיפה פנייה רגשית אל מקורם. ״מוציא״ מדגיש פעולה שכבר התרחשה, ואילו ״המוציא״ מפנה את תשומת הלב אל מי שמצמיח את הלחם. כאשר הבורא נמצא במרכז, מסגרת הזמן מאבדת מחשיבותה, וה׳ מוכר כמשחרר בכל הזמנים.
ציטוט מהמקור«For all time, we will recognize God’s attribute of Ha-Motzi, the One who liberates us from slavery.»
- מחבר
- Rav Kook
- מקור
- Parsha.net — Vaeira85, עמ׳ 8
- פרשה
- וארא