מדוע נאמר על המגדף ״אבן״ ועל המקושש ״אבנים״?
הרב מאיר שפירא מסביר את ההבדל באמצעות כוונותיהם השונות של המשתתפים. לפי ההסבר המובא, המקושש היה צלפחד הצדיק, שהיה מוכן למות כדי ללמד את העם לקח: הצדיקים ביצעו את הדין בלב כבד, ואילו הרשעים שמחו לאידו וראו בו צבוע שנחשף. לכן האבנים מתוארות בלשון רבים, כביטוי לשתי כוונות שונות. אצל המגדף הייתה לכולם אותה כוונה, ולכן אבניהם נחשבו כאבן אחת.
ציטוט מהמקור«When Tzelafchad was killed two totally different kinds of stones were thrown by these two groups.»
- מחבר
- Rav Meir Shapiro
- מקור
- Parsha.net — Emor69, עמ׳ 3
- פרשה
- אמור