מדוע אומר רב שחנניה, מישאל ועזריה עמדו בפני מוות אך לא היו עומדים במכות בלתי פוסקות?
הגמרא מבחינה בין מספר המלקות הקצוב של בית הדין לבין מכות בלתי פוסקות שנועדו לשבור שבוי. רבנו תם מסביר שהפסל נועד לכבוד המלך ולא לעבודה זרה, ולכן לא הייתה חובה למסור את הנפש כדי להימנע מהשתחוויה לו. נכונותם למות הייתה קידוש השם מרצון, אך לשם כך לא היו עומדים בעינויים בלתי פוסקים. הנימוקי יוסף מסביר שחסיד המנהיג את דורו עשוי למסור את נפשו כדי לחזק את הדור; כאן נועד הדבר לתקן את היחלשות הרתיעה מעבודה זרה.
ציטוט מהמקור«For this, however, they would not have endured endless beatings.»
- מחבר
- Rabbi Mendel Weinbach; Rabbeinu Tam; Nimukei Yosef
- מקור
- Parsha.net — Kedoshim60, עמ׳ 6
- פרשה
- קדושים