מדוע אומרים בברכה שלאחר המילה ״צַוֵּה״ ולא ״צִוָּה״?
הרב יעקב עמדין מבין את הברכה כשבח לה׳, ולכן מעדיף ״צִוָּה״, בלשון עבר. הש״ך מבין אותה כתפילה להגנת הנשמה מעונש, ולכן מורה לומר ״צַוֵּה״, בלשון בקשה. הטקסט מציין שהמנהג הרווח אצל אשכנזים וספרדים הוא לומר ״צַוֵּה״, וערוך השולחן רואה בברכה גם שבח וגם תפילה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Interestingly, the Aruch Hashulchan (ibid.) writes that this Bracha is both a Birkat Hashevach and a Tefillah.»
- מחבר
- Rabbi Chaim Jachter
- מקור
- Parsha.net — TazriaMetzora69, עמ׳ 6
- פרשה
- תזריע