מדוע אמירת ״רוצה אני״ בכפייה לגירושין מועילה רק כשהכפייה כדין?
בהערה המבוססת על הרמב״ם מוסבר שאמירת ״רוצה אני״ בכפייה כדין מועילה מכוח רצונו הפנימי של האדם. כאשר הכפייה לגרש אינה כדין, עצם אמירת המילים אינה מועילה. הדרישה לבטא את הרצון בדיבור נידונה כתנאי פרטי נוסף בעניין זה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«ולכן לא מהני האמירה באנסוהו לגרש שלא כדין»
- מחבר
- רמב"ם
- מקור
- הגהות הרבי — 5723-04 מוצאי כ"ד טבת תשכ"ג-1, עמ׳ 32