מדוע דישה הכרחית תחת רגלי הפרות אינה הופכת תמיד את חסימתן לעבירה על ״לא תחסום״?
במקרה הנידון מוליכים את הפרות על התבואה לשם מעבר ולא לשם דישה. הביאור מבחין בין הדישה עצמה, שהיא מותרת, לבין החסימה: הכרחיות הדישה המותרת אינה ממשיכה מעצמה את הכוונה לאיסור נפרד. הפטור מוגבל לחסימה לאחר שכבר העלו את הפרות על התבואה והן מהלכות מעצמן, ואין להחילו על חסימה שנעשתה קודם לכן.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«אין שום איסור בהדישה»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5723-04 מוצאי כ"ד טבת תשכ"ג-1, עמ׳ 9