האם אפשר להסביר את אי אמירת תחנון בימי התשלומין של שבועות רק בכך שהם מוקפים בימים שאין בהם תחנון?
הדוגמה מניסן מוכיחה שהסבר כזה אפשרי, אך אינה מוכיחה שזהו הטעם בימי התשלומין של שבועות. בניסן מדובר ביום אחד בלבד, י״ג בניסן, בתוך חודש שלם שאין בו תחנון, ואין מכאן הוכחה שדי בכמה ימים סמוכים. נוסף על כך, גם כשחל י״ב בסיון בשבת אין אומרים את התפילות המתאימות, אף שלמחרת כבר אומרים תחנון. במענה מודגש גם הבדל בתוקף הדברים: רבינו הזקן מביא בשולחן ערוך את אי אמירת תחנון בניסן, ואילו את אי אמירתו בימי התשלומין של שבועות הוא מביא בסידור.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«אין „תוקף״ ימי תשלומין דחה״ש כימי התחלת ניסן»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5730-09 ש"פ נשא תש"ל, עמ׳ 2
- פרשה
- נשא