כיצד מבחינים בחסידות בין עצבות למרירות?
במכתב מודגש שהחסידות שוללת עצבות כדרך בעבודת ה'. גם למרירות יש מקום רק בזמנים מסוימים, ולא כמצב תמידי. הכותב מביע תקווה שמצב רוחו של הנמען והנסיבות שגרמו לנמיכות רוחו השתפרו.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«וכמבואר באריכות בחסידות שעצבות מופרכת מעיקרא, ואפילו מרירות רק לעתים זמנו הוא»
- מחבר
- מ. שניאורסאהן
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - וארא תשפ"ה
- פרשה
- וארא