מדוע החובה לדעת את ה׳ מניחה את קיומם של שכל ודעת באדם?
כל הלכה מניחה את קיומה של המציאות שאליה היא מתייחסת: למשל, הלכות תפילין מניחות שיש חפצא של תפילין. כאן התנאי הוא מציאות שכלו ודעתו של האדם. על יסוד זה חלה על האדם החובה להתבונן עד שידע בדעתו שיש מצוי ראשון.
ציטוט מהמקור«הלכה מכריתה מציאות חפצא שלה»
- מחבר
- Редакция «Агаот Ребе»
- מקור
- הגהות הרבי — 5735-03 י"ט כסלו תשל"ה-1