כיצד מוסבר בסיפור הביטוי ״פשט לו את הרגל״ במשנה העוסקת בנדוניה שלא שולמה?
לפי דברי העשיר בסיפור, רש״י מציע שני פירושים: החותן מראה שאין לו לתת אלא את הלכלוך שמתחת לרגליו, או אומר שגם תחת איום בעונש אין לו במה לשלם. הרמב״ם קושר את הביטוי להסתלקות מהתחייבויות. המאירי רואה בו דמיון למוות, משום שעני נחשב כמת.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«Рамбам считает, что «протянуть ноги» означает уйти.»
- מחבר
- Раши; Рамбам; Меири
- מקור
- ההיסטוריה בסוף השבת — ПОЛЕТЫ ВО СНЕ И НАЯВУ, עמ׳ 10