מדוע רש״י מביא דוגמה של אדם הטובע דווקא בנהר?
השיחה קושרת את בחירת הדוגמה לכלל ״דיבר הכתוב בהווה״. בני אדם מתיישבים ליד נהרות לצורך מים מתוקים ונכנסים למים לרחצה, ולכן טביעה בנהר היא דוגמה המובנת מתוך המציאות הרגילה. אולם הדוגמה לבדה עדיין אינה מסבירה מדוע תהיה סברה להישאר ללא מעשה: גם מי שחושש להיכנס למים יכול לנסות לזרוק חבל, ולכן רש״י מוסיף את סכנת החיה או הלסטים.
ציטוט מהמקור«צריך רש״י להביא דוגמא שבהווה דוקא.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר
- מקור
- הגהות הרבי — 5746-07 (3) כ"ו ניסן תשמ"ו, עמ׳ 8