מדוע מפרשים את דברי רש״י על הטובע, החיה והלסטים כמקרה אחד?
הרבי מסביר שבקריאה פשוטה המילה ״וחי'״ מוסיפה את סכנת החיה למצב של הטובע, ואילו ״או לסטים״ מציגה חלופה לחיה. הפירוש שלפיו וי״ו החיבור משמשת כאן במשמעות ״או״ על סמך כללי הש״ס והפוסקים אינו מתאים לבן חמש הלומד פשוטו של מקרא. לכן מדובר באדם שטובע ובאותה שעה חיה או לסטים באים עליו.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«תירוצים אלו אינם בדרך הלימוד דפשוטו של מקרא.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר
- מקור
- הגהות הרבי — 5746-07 (3) כ"ו ניסן תשמ"ו, עמ׳ 4