מדוע ערלותו של עשיו לא מנעה מיצחק להקריב קרבן פסח?
הרב מאיר שצ'יגל מסביר שבשעת הברכות עשיו כבר היה גדול, ולפי ספר החינוך, הרמב"ם והריב"ש מצוות האב למול את בנו אינה נמשכת בגדלותו, אף שהרשב"א חולק על כך. תירוץ נוסף הוא שעשיו עמד ברשות עצמו וסירב להימול, ולכן יצחק נחשב אנוס בקיום המצווה. לגבי שנות קטנותו של עשיו, המאמר מציע שיצחק סבר שלפני מתן תורה היו למילה שני זמנים בלבד: היום השמיני או גיל שלוש עשרה. לפי הסבר זה בשיטתו, בשנות הביניים לא חלה עליו חובת מילה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«דעת הרשב"א היא שחיוב האב נמשך גם בגדלות הבן, אך בספר החינוך מבואר שמצוות האב חלה רק כל עוד הבן קטן.»
- מחבר
- הרב מאיר שצ'יגל
- מקור
- בארה של תורה — בארה של תורה — Toldos 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- תולדות